#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. תניא הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למוכרן מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה. במי מדובר, איך מדובר ומה פירוש עד מחצה? 	"רש""י פירש בעני שיש לו בתים שדות וכרמים שוה מאתים זוז אבל אינו מוצא למכור, ל""א לאו אעני קאי אלא אכל אדם שצריך מעות למזונות והיו לו בתים וכרמים ואינו מוצא למכור אפילו בחצי דמיהן, ופירשה רבה שבימי ניסן מחיר הקרקעות יקר ובימי תשרי מחירם זול ולכן הכל ממתינים למכור קרקעותיהם עד ניסן אבל אדם זה הואיל וזקוק למעות מוכרם כעת במחירם הזול. לל""ק מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה שוה מאה זוז וקרקעותיו ימכור במאה זוז דטפי מפלגא לא זיילי לעולם. לל""ב מאכילין אותו עד שיתייקרו קרקעותיו ויוכל למוכרן בחצי דמיהן <sup>יא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יא.  והרשב""א  (ד""ה מאכילין)  כתב עד מחצה נוטל כלומר אם מוצא למכור אפילו בתשעים ותשעה הוא נוטל אפילו אלף זוז בבת אחת.</span>"	"ב""ק ז.- ז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. למסקנא לאלו דברים ניתן לדמות את פירושו של רבה בברייתא? 	"כתובת אשה דינה בזיבורית ואם אמרה האשה לבעלה תן לי מעט פחות מבינונית יכול לומר לה אם תקחי זיבורית כדינך תקבלי כשער של עכשו ואם את רוצה דוקא בינונית תטלי כשער היקר שיהיה בימי ניסן. והתוס' (ד""ה לכתובת) כתבו דה""ה דהוה מצי לאוקמי בבעל חוב ודקאמר תן לי קצת פחות מעידית שיכול לומר לו אם תקח בינונית כדינך תקבל כשער של עכשו ואם אתה רוצה דוקא עידית תטול כשער של ניסן <sup>יב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יב.  והרשב""א  (ד""ה יש)  הביא דברי הראב""ד שכתב דכי לא תקינו לבעל חוב בעידית ה""מ בזמן שהלוה רוצה לעכב העידית לעצמו, אבל בזמן שמראה בעצמו שרוצה למכור לאחרים אלא שממתין עד ניסן דיקרא ארעא, דהא אי לא שקול כיוקרא דלקמיה קאמר ליה, דכל כי הא אי לא יהיב ליה השתא עידית בציר פורתא איכא משום נעילת דלת, עכ""ד. ולפי""ד לא יכלה הגמ' לומר כתוס'.</span>"	"ב""ק ז: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. אלו תירוצים נאמרו בגמ' על הקושיא שבתורה נאמר מיטב שדהו ומיטב כרמו ובברייתא נאמר 'ישיב' לרבות שוה כסף ואפילו סובין (5) ומה הדחיות לג' התירוצים הראשונים? 	"1) רבא תירץ שאם משלם המזיק מדעתו יכול לתת אפילו סובין, אבל הוצרך הניזק לתובעו בב""ד ומשלם בע""כ צריך לתת דוקא מיטב [ע""פ הגהת הרש""ש].<br>2) אביי תירץ דמיירי דביומי ניסן הקרקעות יקרות וביומי תשרי זולות והזיק בתשרי, אם רוצה לקבל נזקו במיטב כדינו יקבל לפי השער הזול של תשרי ואם רוצה סובין דהיינו קצת יותר בינונית א""ל שיקבל בשער היקר של ניסן.<br>3) עוד תירץ רבא דכל דבר שנותן יתן ממיטב ואם נותן סובין יתן לו סובין מעולין שלו.<br>4) רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע תירצו שיכול לתת סובין או שאר מטלטלים שכל המטלטלים מיטב שאם לא ימצא קונה כאן ימצא במקום אחר ואם נותן קרקע יתן דוקא מיטב כי היכי דלקפוץ עלה זבינא.<br>5) רב הונא תירץ שלכתחילה משלם בקרקע מיטב או כסף אבל אם אין לו יכול לתת אפילו סובין ואין צריך לטרוח אחר כסף.<br>לתי' הא' דחה אביי שהלשון ישלם משמע מדעתו. לתי' הב' דחה רב אחא בר יעקב שהתורה ייפתה כוחן של נזקין שיטלו אפילו מעידית וכ""ש מבינונית. ולתי' הג' דחתה הגמ' דכתיב מיטב שדהו ולא כתיב מיטב ישלם."	"ב""ק ז. - ט."		
